א ב א - כמה עוצמות, רגשות, כאבים יש בשלוש אותיות

א ב א - כמה עוצמות, רגשות, כאבים יש בשלוש אותיות שהן עולם ומלואו של קבלה, בטחון, שתיקה וחוסר.

אלפי אסוציאציות, זכרונות, כאבים וגעגועים.

במעגלים השבוע, הגברים הביאו תמונה שלהם בילדותם עם אביהם.

אבות שהיו נוכחים, מסורים, רחוקים, נעדרים, שהשקיעו הרבה מהוויתם בחוץ…בעבודה…בלחץ….בפרנסה - כמה רצון היה להם לתת לנו.

והילד הקטן אז והגבר העוצמתי או המבולבל של היום מלא בכמיהה לאהבה, ליחס מאבא שהיה.

מעין השתוקקות לאינטימיות. לקשר. לרגשות.

שמנו לב, שגם לנו, לעיתים קרובות, קשה להיות ברגש, נוכחות ומילים עם הילדים והמתבגרים שלנו. פתאום אנחנו מוצאים את עצמינו במרחק מהילדים שלנו. וזה מפחיד.

ואז מגיע המשבר/ קונפליקט והמרחק זועק והכאב עולה ואולי גם התפרצות או תסכול מבעבע בתוכינו.

ד"ר ריקי פאלח גלילי מדברת שהבנים המתבגרים כמהים לנוכחות אבהית המכירה באוטונומיה וביחסים. והרבה פעמים הם נפגשים במחסום או קיר והאבא נוהג בזמן קונפליקט בשני דפוסי פעולה מרכזיים:

רמיסה או בריחה ולעיתים קרובות משאיר את המתבגר לבד.

במהלך הנחיית המעגל, התרגשות וגעגוע הופיעה אצלי.

נזכרתי באבא האהוב שלי. כמה הוא השתדל לתת לנו הכל. 

זוכר את כף היד החמה והבטוחה שלנו כשלקח אותי לטייל. את העיינים הטובות.

נזכרתי בפרידה מאבא. בחוסר האונים, הנתינה והאשמה המלווים אותי עד היום.

ואני מקווה שאבא סולח לי.

אני מוקיר תודה לך א ב א על כל מה שנתת לי ועל כל הכוחות והמאמצים האדירים שהשקעת בי

ואתה? ואת? מה הייתם מבקשים לומר היום לאבא?